מייסדים
עם פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול, הוקמה ועדה משותפת לממשלה ולסוכנות היהודית בראשותו של יגאל אלון.
המלצות הוועדה הניחו יסודות להקמתה של יד לוי אשכול, ב-1970. האגודה נרשמה כעמותה ב-1990.
מרים אשכול ז"ל
יושבת ראש מייסדת
אלמנת ראש הממשלה לוי אשכול ויושבת הראש המייסדת של עמותת יד לוי אשכול.
נולדה ברומניה ובראשית שנות השלושים עלתה לארץ ישראל עם הוריה. גדלה והתחנכה ברמת גן ובתל אביב וב-1947 התגייסה לפלמ"ח במסגרתו ליוותה שיירות שעשו דרכן אל ירושלים הנצורה. במלחמת העצמאות שירתה בצבא ההגנה לישראל בדרגת סמלת.
בעלת תארי בוגר ומוסמך מהאוניברסיטה העברית בירושלים. למדה לימודים לתואר ראשון בספרות אנגלית ובהיסטוריה כללית ולתואר שני בתולדות ימי הביניים עם התמחות בתולדות הצלבנים, אותו סיימה ב-1962. עם מעברה לירושלים לצורך לימודיה, שכרה חדר בחצר ביתם של שר האוצר לוי אשכול ורעייתו אלישבע. אותן שנים הייתה לידידת המשפחה וסייעה לגברת אלישבע אשכול בתקופת מחלתה ובטיפול במשק הבית. תוך כדי לימודיה עבדה בספריית האוניברסיטה וכעוזרת מחקר באוניברסיטה וב-1956 הצטרפה לצוות הספרייה במשכן הכנסת.
ב-3 במרס 1964 נישאה לראש הממשלה לוי אשכול בטקס צנוע שנערך בבית ראש הממשלה על ידי הרב הראשי של ירושלים. היא המשיכה בעבודתה בכנסת לאורך תקופת כהונתו כראש ממשלה ועד 1969.
בתוך כך סייעה לצדו ברישום יומניו האישיים ובאירוח משלחות מבקרים מהארץ ומחוץ לארץ. כאשת ראש הממשלה נרתמה לעמוד בראשות הוועד הציבורי להקמתו של בית הלוחם עבור נכי מערכת הביטחון והייתה במשך שנים ארוכות נשיאת האגודה להבנה ולידידות יהודית-ערבית.
מרים אשכול נותרה פעילה לאורך השנים במוסדות ציבוריים רבים והשתתפה בפיתוח מוסדות העוסקים במדעים ובאמנויות. בין תפקידיה הציבוריים שימשה נשיאת איגוד נשים אקדמאיות בישראל ונשיאת האגודה לפיתוח המדע וקידום המחקר הרפואי.
עם פטירתו של לוי אשכול עמדה בראש המבצע לריכוז ארכיונו הפרטי. ב-1970 יזמה את הקמת יד לוי אשכול והניחה את היסודות לפעילותה. כארבעה עשורים עמדה בראש הנהלת יד לוי אשכול ולאחר מכן כנשיאת כבוד.
מרים אשכול נפטרה ב-26 בנובמבר 2016 והובאה למנוחות לצדו של ראש הממשלה לוי אשכול, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
במלאות שנה לפטירתה, הוציאה יד לוי אשכול לאור את החוברת מרים אשכול: לזכרה.
אסף אגין ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
היסטוריון צבאי, חי בשנים 2019-1930. יליד דגניה ב' ובנם של יחיאל אגין (הכט) ושרה צפתי-אגין, מראשוני הקבוצה. בשנות כהונתו של לוי אשכול כראש הממשלה, היה מזכיר דגניה ב' וקודם לכן גזבר הקבוצה.
אגין לחם במלחמת העצמאות ולאחר הקמת המדינה הדריך כשנתיים במושבי עולים. מאוחר יותר יצא כשליח תנועת איחוד הבונים אל אוסטרליה וניו זילנד ושהה שם כשנתיים. עם חזרתו ארצה חזר לפעילות במשק דגניה ב' והיה גזבר ומזכיר הקבוצה.
ב-1969 נבחר ליושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, וב-1972 מונה למזכיר הארצי של הסתדרות הנוער העובד והלומד.
הקדיש שנים רבות למחקר היסטורי וצבאי, ובשנת 2001 התפרסם מחקרו שנערך בחוג ללימודי ארץ ישראל של אוניברסיטת חיפה, בנושא המערכה לבלימת הפלישה בעמק הירדן במאי 1948.
אברהם אגמון ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
כלכלן ודיפלומט בכיר, חי בשנים 1992-1928. היה ממונה על תקציבי הביטחון בתקופת כהונתו של לוי אשכול כשר האוצר וסגן ראש אגף וראש אגף התקציבים בתקופת כהונתו כראש הממשלה.
עלה ארצה כמעפיל בשנת 1947 ולחם בקרבות מלחמת העצמאות בנגב. בשנותיה הראשונות של המדינה עבד במשרדי הדואר והאוצר ובלשכת הקשר נתיב במוסקבה.
בשנת 1958 נתמנה לממונה על תקציבי הביטחון במשרד האוצר ובשנים 1964-1960 יצא בשנית בשליחות דיפלומטית ועבד בשגרירויות ישראל בפולין ובברית המועצות. עם שובו נתמנה לסגן ראש אגף התקציבים וב-1968 לראש האגף.
בשנים 1975-1970 היה מנכ"ל משרד האוצר ובשנים 1992-1976 מנהלה הכללי של חברת דלק.
בפעילותו הציבורית היה יושב ראש הוועד הפועל של אוניברסיטת בן גוריון ויושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.
אהרון אוזן ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
חבר הכנסת ושר, חי בשנים 2007-1924. היה חבר הכנסת השישית בסיעת המערך בראשותו של אשכול ונתמנה בממשלתו כסגן שר החקלאות.
נולד בתוניסיה וב-1949 עלה לישראל והיה ממקימי מושב גילת בנגב, מזכיר וגזבר המושב ונציגו בגופים אזוריים והתיישבותיים.
היה חבר הכנסת השישית והכנסת העשירית ובתוך כך שימש בתפקידים שונים בממשלות ישראל כסגן שר במשרדי החקלאות והעלייה והקליטה וכשר במשרדי החקלאות, התקשורת, העבודה והרווחה והעלייה והקליטה.
בשנים 1972-1969 היה מזכיר תנועת המושבים. עמד שנים ארוכות בראש הפדרציה הספרדית בישראל. לאחר פרישתו מן החיים הציבוריים, עמד בראש חברת אפרופים.
מאיר ארן ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
משפטן ועובד מדינה בכיר, חי בשנים 1996-1927. שימש כיועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה החל בכהונתו של לוי אשכול.
נולד למשפחת ארונובסקי בארצות הברית ועלה לישראל ב-1950. את לימודי המשפטים סיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
במשך עשרים וחמש שנים כיהן כיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה תחת ראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין ויצחק שמיר. היה ממניחי היסודות בתחום המשפט בשירות הציבורי ומוערך על ידי ראשי השירות הציבורי, נבחרי הציבור ובכירי מערכת המשפט.
ארן היה תלמיד חכם, שומר מצוות ומלומד. לאורך השנים פעל רבות בהתנדבות במסגרות פרטיות וציבוריות. ב-1996 נפטר בהיותו בן 69.
אפרים בן-ארצי ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
מנהל בכיר ואלוף בצה"ל, חי בשנים 2001-1910. היה מבכירי צה"ל בתקופת הקמתו ולימים החליף את לוי אשכול בתפקידו כמנהל מקורות.
כנער עלה ב-1924 עם משפחתו לארץ ישראל. היה חבר ארגון ההגנה ובתקופת מלחמת העולם השנייה התגייס לשורות הצבא הבריטי והיה בעל הדרגה הבכירה ביותר מקרב מגויסי הישוב היהודי. בשובו לארץ נתמנה ב-1947 למנהל החברה לפיתוח צפת ועם הקמת צה"ל נקרא להיות ממייסדי אגף האפסנאות. היה סגן ראש האגף (1948) וראש האגף (1952-1950). בשנים 1949-1948 היה לנספח הצבאי הראשון של ישראל בצפון אמריקה. לאחר שחרורו בדרגת אלוף, שימש בשורת תפקידים בכירים כמנהל חברת מקורות (1955-1952) וכמנהל חברת התעופה אל על (1967-1956). ב-1968 שימש נציגו של ראש הממשלה אשכול למשא ומתן עם הממשל האמריקני בדבר הקמת מתקן התפלת מים בישראל. בתפקידיו לאחר מכן היה מנהל תשלובת ערד, מנהל כללי של חברת עמידר ומילא תפקידים ציבוריים בתחומים שונים.
משה זנבר ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
כלכלן ומנהל, חי בשנים 2012-1926. היה בפקידות הבכירה של משרד האוצר ובתוך כך הממונה על התקציבים בשנות כהונתו של אשכול כראש הממשלה.
זנבר נולד בהונגריה בשנת 29 במרס 1926. הוריו שלמה ומרים זנדברג נספו במלחמת העולם השנייה והוא נלקח אל מחנה העבודה דכאו.
בשובו לביתו החל בלימודי כלכלה והצטרף לתנועת העובד הציוני ושימש בה כראש מחלקת הכשרה. בשנת 1948 עלה לישראל ולחם ונפצע בקרבות מלחמת העצמאות.
למד סטטיסטיקה, כלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך. בתוך כך עבד במכון למחקר חברתי-שימושי ובשנים 1958-1956 היה סגן מנהל המכון.
לאחר מכן הצטרף למשרד האוצר ועבד תחת השרים לוי אשכול ופנחס ספיר בשורת תפקידים מקצועיים, האחרונים שבהם כממונה על התקציבים וכיועץ כלכלי לשר. לצידו של ראש הממשלה אשכול פעל בהתווית המדיניות הכלכלית לאחר מלחמת ששת הימים.
בשנים 1971-1970 שימש שר המסחר והתעשייה בפועל ובשנים 1976-1971 היה נגיד בנק ישראל. עם תום כהונתו עמד במשך ארבע שנים בראש הוועדה לענייני השלטון המקומי ('ועדת זנבר'). עמד בראש חברות בתחומי הבנקאות, התעשייה והביטוח ובשנים 1995-1988 יושב ראש בנק לאומי לישראל.
משנות השישים ועד לפטירתו החזיק בתפקידים ציבוריים שונים: יושב ראש הנהלת הבימה, נשיא מוזיאון ינקו-דאדא, יושב ראש חבר הנאמנים של המכללה למנהל, יושב ראש מועצת תיאטרון היידישפיל ועוד.
עוד היה מראשי הארגונים לרווחת ניצולי השואה: ממייסדי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, ממייסדי הקרן לרווחת נפגעי השואה, גבר ויושב ראש הנהלת ועידת התביעות העולמית.
משה זנבר נפטר בתאריך 1 באוקטובר 2012.
גרשון זק ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
איש חינוך ומדינאי, חי בשנים 1989-1909. עבד עם לוי אשכול במועצת פועלי תל אביב ובהנחת היסודות לצבא ההגנה לישראל.
ב-1924 עלה מאוקראינה לארץ ישראל והתבלט כאיש חינוך והוראה מוביל. ב-1931 היה ממייסדיו של בית הספר על שם א.ד. גורדון בתל אביב וב-1943 היה ממייסדיו של התיכון העירוני, לימים עירוני ד'. באותה עת פעל במסגרת מפלגת פועלי ארץ ישראל ונבחר מטעמה לאספת הנבחרים ולוועד הלאומי. שימש ראש מחלקת התרבות והנוער של בית ברנר והיה ממייסדי בית המדרש על שמו של ברל כצנלסון. עם הקמת צבא ההגנה לישראל הופקד על ארגון הכוח הימי ובמהלך מלחמת העצמאות עמד בראשו של השירות הימי. עם סיום שירותו עבד לצדו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון כיועץ לענייני תכנון ובנייה.
ב-1950 חזר לתחום ההוראה, הקים את כפר הנוער החקלאי 'הכפר הירוק' והיה מנהלו במשך 26 שנים. ב-1986 הוענק לו פרס ישראל בתחום החינוך.
אביעד יפה ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
דיפלומט ועובד מדינה בכיר, חי בשנים 1977-1923. היה מזכירו המדיני של ראש הממשלה לוי אשכול וראש לשכת ראש הממשלה.
יליד הארץ, יפה גדל בירושלים והחל בשנת 1936 היה חבר ארגון ההגנה ופעיל המחלקה הערבית של שירות הידיעות.
בתום לימודיו בבית הספר לדיפלומטים של המחלקה המדינית, בשנת 1949 היה מראשוני משרד החוץ ושירת במגוון תפקידים בכירים במטה המשרד ובצפון אמריקה: מזכיר בשגרירות ישראל בקנדה (1956-1953), קונסול ישראל בניו יורק (1962-1957) ומנהל מחלקת ההסברה במשרד (1966-1965).
בשנת 1965 התמנה כמזכירו המדיני של ראש הממשלה ועבד תחת לוי אשכול וגולדה מאיר. היה ראש לשכת ראש הממשלה ושימש בתפקיד עד שנת 1972, אז הושבע כחבר הכנסת מטעם המערך וכיהן בה עד שנת 1977. בחודשי חייו האחרונים כיהן כמנהל הכללי של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית.
שמחה סורוקר ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
כלכלן ומנהל, חי בשנים 2004-1927. היה הממונה על התקציבים בתקופת כהונתו של לוי אשכול כשר האוצר.
נולד בירושלים, היה בוגר המחזור הראשון של החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית ולחם בעיר בתקופת מלחמת העצמאות. עם הקמת המדינה היה מראשוני העובדים באגף התקציבים של משרד האוצר ובגיל 29 נתמנה כממונה על התקציבים.
בשנים 1968-1964 שימש כציר כלכלי בשגרירות ישראל בבריטניה ועם שובו נתמנה כמנהל כללי של משרד התקשורת. עם פרישתו מן השירות הציבורי היה מנהלו הכללי של בנק איגוד וקיים פעילות ציבורית כחבר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, חבר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה.
דוד קלדרון ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
כלכלן ומנהל בכיר, חי בשנים 1991-1915. היה מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית בתקופת כהונתו של לוי אשכול כיושב ראש המחלקה.
נולד ביוגוסלביה ועלה לארץ ישראל בנעוריו ב-1933. בשנים 1953-1934 היה תושב בית שערים בעמק יזרעאל ועבד כגזבר פנים וגזבר חוץ.
שירת כנוטר במשטרת המנדט הבריטי ועם קום המדינה עבד במנהל מקרקעי ישראל. לאחר מכן עבר לעבוד בסוכנות היהודית וב-1967 סיים את תפקידו כמנהל מחלקת ההתיישבות ונתמנה כמנהל כללי של בנק החקלאות.
היה חבר פעיל בשורות מפלגת פועלי ארץ ישראל, ראש מטה הבחירות המפלגתי ב-1965 וראש מחלקת הארגון של המפלגה החל ב-1966.
עמיאור קמיר ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
כלכלן ועובד מדינה בכיר, חי בשנים 2010-1933. עבד באגף התקציבים של משרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה אשכול וכסגן מנהל כללי.
קמיר נולד בתל אביב בשנת 31 ביולי 1933, לחיה (לבית גליקליך) ונחום קצ'קו שעלו כחלוצים מאוקראינה (מן הערים רובנה ודובנו).
שמו נבחר, לאחר התייעצות עם המשורר הלאומי, מכיוון שנולד בתשעה באב, וכדי לבטא תקווה לתחיה אומית. היה פעיל בנועד העובד ובהפועל, סיים את לימודיו בתיכון גאולה (בשנת 1951), ושירת בנח"ל קרבי (גרעין לקיבוץ ארז).
בשנת 1955 עבר להתגורר בירושלים, לשם לימודים באוניברסיטה העברית, והקים בה את ביתו. בשנת 1957 נשא לאישה את שולמית פרים, ובנותיו, אורית וענת, נולדו בשנת 1961 ובשנת 1965.
למד כלכלה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנים 1956-1960 וקיבל תואר BA במדעי החברה. בשנת 1964 קיבל דיפלומה במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. בשנת 1967 השתתף בסמינר מיוחד בתכנון חברתי בבית הספר לכלכלה בלונדון (בניהול פרופ' טיטמוס), ובשנת הלימודים 1970/1 השתתף בתכנית מיוחדת לתכנון עירוני ואיזורי של ארצות מתפתחות באוניברסיטת MIT בבוסטון, ארצות הברית.
עבד במשרד האוצר באגף התקציבים, בצמידות לשר האוצר דאז לוי אשכול, בשנים 1963-1957; בארבע השנים האחרונות היה ממונה על סובסידיות.
כשנבחר לוי אשכול לראשות הממשלה עבר עמו קמיר למשרד ראש הממשלה, ובשנים 1969-1964 היה יועצו הכלכלי ושימש כסמנכ"ל משרד ראש הממשלה.
במהלך השנים 2004-1972 עסק קמיר בביטוח סיכוני סחר חוץ. הוא הקים וניהל חברות בסס"ח (החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, חברת הביטוח "אשור" והחברה הישראלית לביטוח אשראי), היה חבר קבוע ב"איחוד בֶּרְן הבינלאומי של מבטחי אשראי והשקעות", וייעץ למדינות שונות בהקמת חברות בסס"ח על פי המודל הישראלי.
עמיאור קמיר נפטר בשנת 11 במרס 2010.
שמואל יעקב שילה ז"ל
ממייסדי יד לוי אשכול
עובד מדינה בכיר, חי בשנים 1994-1926.
נולד באוסטריה ובילדותו עלה לארץ ישראל והתיישב עם משפחתו בירושלים. לאחר תקופת לימודים גבוהים בבריטניה חזר ארצה ועבד תחת האפוטרופוס הכללי הבריטי.
במלחמת העצמאות שירת בירושלים ועם הקמת המדינה הצטרף לסגל משרד החוץ. את שירותו הציבורי סיים בתפקיד סגן המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ולאחר מכן נתמנה כמנהל חברת התקשורת אולפני הבירה.