זיכרון והנצחה

ב-26 בפברואר 1969 פתח יושב ראש הכנסת קדיש לוז את ישיבת הכנסת והודיע על פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול:

"בצער וביגון אני מודיע לכנסת על פטירת ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל … יחד עם בני המשפחה, חבריו בדגניה ב' והעם כולו אנו מתאבלים על מותו של לוי אשכול, שר וגדול, רב פעלים שאין רבים כמותו, חבר יקר לרבים שהכירוהו אישית. פעולותיו חרותים בשדות ישראל, במפעלי פיתוחה, במערכות הבטחון; דמותו חרותה בלבבות חברים רבים שהכירוהו אישית".

– לקריאת דבר נשיא המדינה זלמן שזר בטקס ההלוויה

– לקריאת הודעת האבל של הנהלת הסוכנות היהודית

לקריאת תמליל ישיבת האבל של הכנסת במלאות שבעה לפטירתו, 1969 (קובץ להורדה)

– לקריאת תמליל ישיבת הכנסת במלאות שנה לפטירתו, 1970 (קובץ להורדה)

– לקריאת תמליל ישיבת הכנסת במלאות 120 שנים להולדתו, 2015 (קובץ להורדה)

במלאות שלושים ל, במרס 1969 קיבלה ועדת הכספים של הכנסת החלטה ממלכתית ראשונה להנצחת זכרו: הקמתה של קרן למענקי מחקר הנושאת את שמו והחלה לפעול במסגרת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שבמשרד ראש הממשלה (כיום ממשיכה הקרן לפעול בחסות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל).

זמן קצר לאחר מכן, מימש משרד ראש הממשלה את יוזמתו של אשכול להענקת פרס יצירה לסופרים ולמשוררים. פרס זה – לטיפוח הספרות העברית ועידוד מצוינות בכתיבה – מוענק על ידי ראשי ממשלת ישראל מאז 1969 ונושא את שמו של לוי אשכול. 

על שמו של לוי אשכול נקבעו מספר אתרים גאוגרפיים ואתרים לאומיים ברחבי הארץ:

  • חבל אשכול: חבל ארץ במערב הנגב הצפוני, בין חבל עזה במערב, ובין נתיבות בצפון וחולות חלוצה בדרום. האזור המיושב בחבל ובו כעשרת אלפים תושבים משתרע על שטח של כאלף קמ"ר מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבין-לאומי עם מצרים במערב. ביולי 1969 הוחלף שמו של אזור ההתיישבות ממועצה אזורית חבל מעון למועצה אזורית אשכול.
  • הגן הלאומי אשכול: משתרע ממזרח לנחל הבשור ושטחו כשלושת אלפים דונם, בין צומת אורים וצומת מעון. הגן נמצא בשטח המועצה האזורית מרחבים ומופעל על ידי רשות הטבע והגנים.
  • אתר אשכול של חברת מקורות: נמצא בדרום מערב בקעת בית נטופה ובו שני מאגרי מים שנחנכו ב-1964 לאיגום מי המוביל הארצי. המאגרים מרכזים 6 מיליון מ"ק מים המטוהרים במקום ומוזרמים אל המערכת הארצית.
  • תחנת הכוח אשכול: פועלת באשדוד  היא תחנת הכוח של חברת החשמל לישראל הפועלת באשדוד.
  • הכפר הירוק על שם לוי אשכול: כפר הנוער הפועל בדרום רמת השרון הינו מוסד ממשלתי שהוקם ב-1950 ומטרתו השרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות.

דמותו של אשכול הונצחה ב-1970 על גבי בול דואר וב-1985 הודפס דיוקנו על שטר כסף בערך של חמישה שקלים חדשים.
עם החלפת השטר במטבע, ב-1990 הוטבע הדיוקן על גבי הנפקה מיוחדת של מטבעות חמישה שקלים חדשים.
בשנת 2000 הוטבעה דמותו על גבי מדליה רשמית במסגרת סדרת ראשי ממשלת מדינת ישראל בהנפקת החברה למדליות.

ב-26 בפברואר 1969 פתח יושב ראש הכנסת קדיש לוז את ישיבת הכנסת והודיע על פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול:

"בצער וביגון אני מודיע לכנסת על פטירת ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל … יחד עם בני המשפחה, חבריו בדגניה ב' והעם כולו אנו מתאבלים על מותו של לוי אשכול, שר וגדול, רב פעלים שאין רבים כמותו, חבר יקר לרבים שהכירוהו אישית. פעולותיו חרותים בשדות ישראל, במפעלי פיתוחה, במערכות הבטחון; דמותו חרותה בלבבות חברים 

בהחלטת הממשלה מספר 1505 מיום 27 בנובמבר 1988 אושרו העקרונות להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, במסגרתם נקבעה חלוקה מחזורית של מלגות לחוקרים או לתלמידים על עבודות בתחומים הקשורים לפועלם של האישים. מועדי הענקת הפרס לזכרו של לוי אשכול ותנאי הסף להגשת מועמדות לפרס מתפרסמים באתר המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.

יום האזכרה של לוי אשכול מצוין מדי שנה בטקס אזכרה ממלכתי המאורגן בידי משרד ראש הממשלה ועמותת יד לוי אשכול. מועד האזכרה מותאם בסמוך ליום פטירתו של לוי אשכול (ח' באדר תשכ"ט) ויום האזכרה הקרוב יצוין ב-12 במרס 2019, בחלקת הקבר שבחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

1895
שנים מוקדמות

לוי אשכול (שקולניק) נולד באוקראינה ב-1895. בנעוריו למד בגימנסיה היהודית בווילנה, שם נהפך לפעיל ציוני. הוא עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה ב-1914, ועבד כפועל חקלאי. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא הבריטי.

1920
בתנועת העבודה

ב-1920 היה אשכול ממקימי קבוצת דגניה ב'. באותה עת השתלב בגופי תנועת העבודה: היה חבר פעיל במרכז החקלאי, היה ממייסדי ההסתדרות ושימש ציר בקונגרסים הציוניים.

1930
בחוג המפלגה

ב-1930 היה בין מקימי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) - תוצר של פועלו למען איחוד מפלגות הפועלים.

1937
בארגון ההגנה ובצה"ל

ב-1937 הוא יזם והקים את חברת המים "מקורות" ועמד בראשה עד 1951. במקביל, במשך שנות הארבעים עמד בראש מועצת פועלי תל אביב ושימש כגזבר ארגון ההגנה. לקראת הקמת המדינה, הופקד על הכנת התשתית להקמת צה"ל.

1963-1948
בראש מפעל ההתיישבות

בשנים 1963-1948 עמד בראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. בשלוש השנים הראשונות לכהונתו ליווה את הקמתם של כ-400 יישובים חדשים ולצדם מערך חקלאות ותעשייה שנועד להוות בסיס לעצמאות כלכלית.

1951
במשרד האוצר

ב-1951 מונה לראשונה לממשלה ושימש תקופה קצרה כשר החקלאות והפיתוח. בשנים 1963-1952 כיהן כשר האוצר – תקופה משמעותית בה עבר המשק הישראלי ממדיניות של קיצוב ואספקה למשק בעל בסיס חקלאי איתן וראשיתה של תעשייה מתקדמת.

1963
בראשות הממשלה

ב-1963, מונה אשכול לראש הממשלה ושר הביטחון. תקופת כהונתו השפיעה רבות על ליכוד האומה באמצעות ביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל, הקמת מפלגת העבודה, ובכינון ממשלת הליכוד הלאומי – לקראת הנהגת המדינה במלחמת ששת הימים ולאחריה. הניצחון הצבאי במלחמה נזקף, בין היתר, לברית האסטרטגית שרקם עם הממשל האמריקני. כהונתו נמשכה שש שנים.

אשכול היה איש חזון ומעש, אוהב אדם ואיש משפחה. הוא נודע ביכולתו לגשר על פערים ובהיותו בעל חוש הומור ייחודי.

אשכול נפטר ב-1969 ממחלת לב, בעודו מכהן בתפקיד ראש הממשלה.