לוי אשכול - אדם ומנהיג
סרטונים קצרים אודות לוי אשכול מפי א-נשים שהכירוהו, עובדים, מקורבים, בני ובנות משפחה.
סרטונים 2025
2:07
5:21
2:40
2:27
2:36
4:11
2:17
5:13
3:33
1:45
2:02
6:44
5:15
4:25
4:00
2:18
3:38
2:42
5:55
4:57
5:00
3:50
5:32
5:30
3:05
4:02
3:31
8:02
3:37
4:06
3:52
2:20
2:41
5:41
10:52
5:06
1:56
2:36
2:16
6:04
6:00
4:15
4:14
4:23
3:24
7:53
4:28
7:07
2:13
6:05
6:17
4:14
1:13
4:20
6:29
5:11
1:35
2:29
4:39
2:07
1:37
2:42
1:25
4:48
2:03
4:20
3:53
4:07
2:51
4:34
4:10
2:45
7:11
2:28
2:45
4:20
5:19
2:48
1:21
3:45
2:28
3:16
1:36
3:27
5:17
5:52
אברהם בר מנחם (16 במאי 1912 – 24 במרץ 2017) היה פוליטיקאי, דוקטור למשפטים ומגשר ישראלי. כיהן כראש מועצה אזורית חוף אשקלון הראשון וכראש עיריית נתניה החמישי, בין השנים 1967–1969 ובין השנים 1974–1978. למד משפטים באוניברסיטה בגיסן וקיבל תואר דוקטור. בשנת 1934, בעקבות עליית היטלר לשלטון, נמלט להולנד. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל. שימש מזכיר מועצת פועלי נתניה ופעל לביסוס ההסתדרות בעיר. ב- 1967 נבחר לראשות עיריית נתניה, וכיהן בתפקיד זה עד 1969. בשנת 1974 נבחר פעם נוספת לראשות העירייה, וכיהן בתפקיד זה עד 1978. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול
אברהם רותם- מבכירי השב"כ לשעבר, שירת כראש אגף האבטחה. החל את דרכו בשירות הביטחון הכללי כמאבטח ביחידה הממלכתית לאבטחת אישים. בשנים 1978–1982 שימש כראש היחידה. בשנים 1982 – 1986 שימש כקצין הביטחון הראשי של השב"כ באירופה. בתפקידו האחרון שימש כראש אגף האבטחה. פרש מן השב"כ בשנת 1990. לאחר רצח רבין פרסם את ספרו הראשון, "האמת, חבר", אודות כשלי מערך האבטחה באירוע. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול.
אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923- 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה – כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר הכנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית ואפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923- 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה – כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר הכנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית ואפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923- 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה – כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר הכנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית ואפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923- 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה – כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר הכנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית ואפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923- 20 באוגוסט 2018) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי. ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה – כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר הכנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום". במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית ואפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי". צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אורי שטנדל (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) היה עורך דין, מזרחן וסופר ישראלי. נולד בתל אביב ולמד בבית הספר תיכון חדש. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים ומזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים. חקר את המשפחות המוסלמיות בערי הארץ ופרסם ספרים ומאמרים על המיעוטים בישראל. בין השנים 1963 – 1972 כיהן כסגן היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה. חתן פרס יצחק בן-צבי על ספרו "הצ'רקסים בישראל" וחתן פרס ראש הממשלה על ספרו "סכנות אורבות לנער" (2005). הראיון נערך עבור יד לוי אשכול
דוד גולומב (4 בפברואר 1933 – 27 ביוני 2019) היה חבר הכנסת מטעם המערך והתנועה הדמוקרטית לשינוי. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דוד גולומב (4 בפברואר 1933 – 27 ביוני 2019) היה חבר הכנסת מטעם המערך והתנועה הדמוקרטית לשינוי. נולד בתל אביב לאליהו גולומב ולעדה לבית שרת (אחותו של ראש הממשלה השני, משה שרת). למד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד ככלכלן בבנק ישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
דוִד רוּבִּינגֶר (29 ביוני 1924 – 2 במרץ 2017) היה צלם עיתונות ישראלי, חתן פרס ישראל לתקשורת לשנת תשנ"ז. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דליה יאירי דולב (23 בנובמבר 1936 – 7 ביוני 2024) הייתה עיתונאית ואשת תקשורת, סופרת ומשוררת ישראלית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דן הלפרן (נולד בשנת 1942) הוא דיפלומט ועיתונאי ישראלי, אשר היה בעבר בכיר במשרד האוצר וכיהן כציר הכלכלי בשגרירות ישראל בארצות הברית. כיום משמש יו"ר הוועד המנהל של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, יו"ר עמותת פסטיבל ישראל, יו"ר האספה הכללית של הצוללת הצהובה ויו"ר דירקטוריון אקדמון ישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דן הלפרן (נולד בשנת 1942) הוא דיפלומט ועיתונאי ישראלי, אשר היה בעבר בכיר במשרד האוצר וכיהן כציר הכלכלי בשגרירות ישראל בארצות הברית. כיום משמש יו"ר הוועד המנהל של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, יו"ר עמותת פסטיבל ישראל, יו"ר האספה הכללית של הצוללת הצהובה ויו"ר דירקטוריון אקדמון ישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא רב תנועת המושבים. בעבר היה חבר הכנסת מטעם המערך, רב ההסתדרות ובשנים 1997–2011 הרב הראשי ליהדות רומניה. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא רב תנועת המושבים. בעבר היה חבר הכנסת מטעם המערך, רב ההסתדרות ובשנים 1997–2011 הרב הראשי ליהדות רומניה. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
זאב צחור- אשכול ובן גוריון זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אהרן ידלין- (17 באפריל 1926 – 12 באוגוסט 2022) היה פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1974–1977). חתן פרס ישראל לשנת 2010. במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ"ח. בשנים 1950–1952 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה. היה ממקימי מכללת בית ברל, לימד שם סוציולוגיה והיה מנהלה-בפועל בשנים 1955–1957. לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית במאי 1964 נכנס שוב לכנסת. באותה תקופה הוא היה מועמד להיות מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, אולם לבקשת שר החינוך זלמן ארן, הוא נתמנה לסגן שר החינוך. הוא המשיך לכהן בכנסת ובתפקיד סגן שר החינוך בכל ימי כהונתו של זלמן ארן וחלק מכהונתו של יגאל אלון כשר חינוך. ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 1974. המשיך לכהן בכנסת עד שנת 1979 ובממשלת ישראל השבע עשרה שהרכיב יצחק רבין היה לשר החינוך. לאחר הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979. לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (1985–1989), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–2002), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אהרן ידלין- (17 באפריל 1926 – 12 באוגוסט 2022) היה פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1974–1977). חתן פרס ישראל לשנת 2010. במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ"ח. בשנים 1950–1952 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה. היה ממקימי מכללת בית ברל, לימד שם סוציולוגיה והיה מנהלה-בפועל בשנים 1955–1957. לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית במאי 1964 נכנס שוב לכנסת. באותה תקופה הוא היה מועמד להיות מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, אולם לבקשת שר החינוך זלמן ארן, הוא נתמנה לסגן שר החינוך. הוא המשיך לכהן בכנסת ובתפקיד סגן שר החינוך בכל ימי כהונתו של זלמן ארן וחלק מכהונתו של יגאל אלון כשר חינוך. ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 1974. המשיך לכהן בכנסת עד שנת 1979 ובממשלת ישראל השבע עשרה שהרכיב יצחק רבין היה לשר החינוך. לאחר הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979. לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (1985–1989), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–2002), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אהרן ידלין- (17 באפריל 1926 – 12 באוגוסט 2022) היה פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1974–1977). חתן פרס ישראל לשנת 2010. במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ"ח. בשנים 1950–1952 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה. היה ממקימי מכללת בית ברל, לימד שם סוציולוגיה והיה מנהלה-בפועל בשנים 1955–1957. לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית במאי 1964 נכנס שוב לכנסת. באותה תקופה הוא היה מועמד להיות מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, אולם לבקשת שר החינוך זלמן ארן, הוא נתמנה לסגן שר החינוך. הוא המשיך לכהן בכנסת ובתפקיד סגן שר החינוך בכל ימי כהונתו של זלמן ארן וחלק מכהונתו של יגאל אלון כשר חינוך. ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 1974. המשיך לכהן בכנסת עד שנת 1979 ובממשלת ישראל השבע עשרה שהרכיב יצחק רבין היה לשר החינוך. לאחר הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979. לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (1985–1989), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–2002), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
יוסי שריד (23 באוקטובר 1940 – 4 בדצמבר 2015) היה פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, ר"צ ומר"צ, ושר בממשלות ישראל. בנוסף כיהן כראש האופוזיציה (2001–2003). במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאבק נגד כפייה דתית והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
יוסי שריד (23 באוקטובר 1940 – 4 בדצמבר 2015) היה פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, ר"צ ומר"צ, ושר בממשלות ישראל. בנוסף כיהן כראש האופוזיציה (2001–2003). במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאבק נגד כפייה דתית והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
יוסי שריד (23 באוקטובר 1940 – 4 בדצמבר 2015) היה פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, ר"צ ומר"צ, ושר בממשלות ישראל. בנוסף כיהן כראש האופוזיציה (2001–2003). במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאבק נגד כפייה דתית והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
יוסי שריד (23 באוקטובר 1940 – 4 בדצמבר 2015) היה פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, ר"צ ומר"צ, ושר בממשלות ישראל. בנוסף כיהן כראש האופוזיציה (2001–2003). במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאבק נגד כפייה דתית והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
יוסי שריד (23 באוקטובר 1940 – 4 בדצמבר 2015) היה פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, ר"צ ומר"צ, ושר בממשלות ישראל. בנוסף כיהן כראש האופוזיציה (2001–2003). במסגרת פעילותו הפוליטית עסק רבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאבק נגד כפייה דתית והיה ממנהיגיו של מחנה השמאל בישראל. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
יצחק פונדק (פונדיק)- 13 ביוני 1913– 27 באוגוסט 2017, היה מפקד בחזית הדרום במלחמת העצמאות, מפקד הנח"ל ומפקד גייסות השריון. לאחר שחרורו מצה"ל שימש כראש צוות הקמת העיר ערד וכראש המועצה המקומית הראשון ושגריר ישראל בטנזניה, בזנזיבר, בגואטמלה ובאל סלוודור. בשנת 1971 שב מפרישתו לצה"ל ושימש כמושל רצועת עזה וצפון סיני עד 1973.
מאירה אדלשטיין צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
מֵירוֹן מֶדְזִינִי (נולד ב-2 בספטמבר 1932) הוא פרופסור אמריטוס ללימודי יפן באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר דובר לשכת ראש הממשלה של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין (כהונה ראשונה) וראש לשכת העיתונות הממשלתית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
עפרה נבו (נולדה ב-9 באוקטובר 1942), היא פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה תעסוקתית באוניברסיטת חיפה. מחקרה עוסק בפיתוח קריירה ובחקר ההומור. נבו נולדה בדגניה ב', לאלישבע לבית קפלן וללוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. אחות לנועה (מנישואיו הראשונים של אשכול), לתמה ולדבורה. נשואה לפסיכולוג ברוך נבו ואם לאשכול ולנועם. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
עפרה נבו (נולדה ב-9 באוקטובר 1942), היא פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה תעסוקתית באוניברסיטת חיפה. מחקרה עוסק בפיתוח קריירה ובחקר ההומור. נבו נולדה בדגניה ב', לאלישבע לבית קפלן וללוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. אחות לנועה (מנישואיו הראשונים של אשכול), לתמה ולדבורה. נשואה לפסיכולוג ברוך נבו ואם לאשכול ולנועם. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
עמוס ערן (נולד ב-15 בספטמבר 1936) כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת יצחק רבין. ב-1965 מונה לנספח לענייני עבודה וליועץ מדיני האחראי על הקשר עם שני בתי הקונגרס בשגרירות ישראל בארצות הברית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
עמוס ערן (נולד ב-15 בספטמבר 1936) כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת יצחק רבין. ב-1965 מונה לנספח לענייני עבודה וליועץ מדיני האחראי על הקשר עם שני בתי הקונגרס בשגרירות ישראל בארצות הברית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
עמוס ערן (נולד ב-15 בספטמבר 1936) כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת יצחק רבין. ב-1965 מונה לנספח לענייני עבודה וליועץ מדיני האחראי על הקשר עם שני בתי הקונגרס בשגרירות ישראל בארצות הברית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
צבי (צביקה) זמיר- (3 במרץ 1925 – 2 בינואר 2024) היה בכיר במערכת הביטחון הישראלית ואיש עסקים ישראלי, שכיהן כאלוף פיקוד הדרום בשנים 1962–1965 וכראש המוסד בשנים 1968–1974. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
צבי (צביקה) זמיר- (3 במרץ 1925 – 2 בינואר 2024) היה בכיר במערכת הביטחון הישראלית ואיש עסקים ישראלי, שכיהן כאלוף פיקוד הדרום בשנים 1962–1965 וכראש המוסד בשנים 1968–1974. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
צבי (צביקה) זמיר- (3 במרץ 1925 – 2 בינואר 2024) היה בכיר במערכת הביטחון הישראלית ואיש עסקים ישראלי, שכיהן כאלוף פיקוד הדרום בשנים 1962–1965 וכראש המוסד בשנים 1968–1974. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
שיזף רפאלי (נולד ב-7 ביוני 1955) הוא נשיא מכללת שנקר. מחלוצי האינטרנט בישראל, חוקר ומרצה בתחום מערכות מידע, תקשורת מתווכת מחשב, וניהול ידע ומידע. רפאלי הוא נשיא מכללת שנקר, עומד בראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט (לשעבר המרכז לחקר חברת המידע), עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, והוא בעל טור בעיתונות הישראלית. מיכאלי הוא נכדו של לוי אשכול. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
שיזף רפאלי (נולד ב-7 ביוני 1955) הוא נשיא מכללת שנקר. מחלוצי האינטרנט בישראל, חוקר ומרצה בתחום מערכות מידע, תקשורת מתווכת מחשב, וניהול ידע ומידע. רפאלי הוא נשיא מכללת שנקר, עומד בראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט (לשעבר המרכז לחקר חברת המידע), עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, והוא בעל טור בעיתונות הישראלית. מיכאלי הוא נכדו של לוי אשכול. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
ישעיהו ("שייקה") גביש (25 באוגוסט 1925– 3 באוקטובר 2024) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות. הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות שונות, כגון ליל הרכבות, ליל וינגייט וליל הגשרים. במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הושם במחנה המעצר בלטרון ושוחרר ממנו לאחר חודש וחצי. במהלך מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ד', שלחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח. בקרב מלכיה הראשון נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. לאחר פירוק הפלמ"ח מונה לקצין המבצעים של חטיבה 7. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים, עוזר ראש אג"ם, מפקד חטיבת כרמלי וראש מחלקת ההדרכה. בדצמבר 1965 מונה לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך מלחמת ששת הימים פיקד על החזית המצרית ועל שלוש האוגדות (31, 38 ו-84) שכבשו את חצי האי סיני. בתום המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בחצי האי. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 עמד בראש פיקוד מרש"ל, כמשרת מילואים. עם סיום שירותו הצבאי היה מנכ"ל "כור מתכת" וכור תעשיות. בנוסף היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח עד למותו.
ישעיהו ("שייקה") גביש (25 באוגוסט 1925– 3 באוקטובר 2024) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות. הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות שונות, כגון ליל הרכבות, ליל וינגייט וליל הגשרים. במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הושם במחנה המעצר בלטרון ושוחרר ממנו לאחר חודש וחצי. במהלך מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ד', שלחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח. בקרב מלכיה הראשון נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. לאחר פירוק הפלמ"ח מונה לקצין המבצעים של חטיבה 7. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים, עוזר ראש אג"ם, מפקד חטיבת כרמלי וראש מחלקת ההדרכה. בדצמבר 1965 מונה לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך מלחמת ששת הימים פיקד על החזית המצרית ועל שלוש האוגדות (31, 38 ו-84) שכבשו את חצי האי סיני. בתום המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בחצי האי. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 עמד בראש פיקוד מרש"ל, כמשרת מילואים. עם סיום שירותו הצבאי היה מנכ"ל "כור מתכת" וכור תעשיות. בנוסף היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח עד למותו.
ישעיהו ("שייקה") גביש (25 באוגוסט 1925– 3 באוקטובר 2024) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות. הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות שונות, כגון ליל הרכבות, ליל וינגייט וליל הגשרים. במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הושם במחנה המעצר בלטרון ושוחרר ממנו לאחר חודש וחצי. במהלך מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ד', שלחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח. בקרב מלכיה הראשון נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. לאחר פירוק הפלמ"ח מונה לקצין המבצעים של חטיבה 7. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים, עוזר ראש אג"ם, מפקד חטיבת כרמלי וראש מחלקת ההדרכה. בדצמבר 1965 מונה לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך מלחמת ששת הימים פיקד על החזית המצרית ועל שלוש האוגדות (31, 38 ו-84) שכבשו את חצי האי סיני. בתום המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בחצי האי. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 עמד בראש פיקוד מרש"ל, כמשרת מילואים. עם סיום שירותו הצבאי היה מנכ"ל "כור מתכת" וכור תעשיות. בנוסף היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח עד למותו.
ישעיהו ("שייקה") גביש (25 באוגוסט 1925– 3 באוקטובר 2024) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות. הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות שונות, כגון ליל הרכבות, ליל וינגייט וליל הגשרים. במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הושם במחנה המעצר בלטרון ושוחרר ממנו לאחר חודש וחצי. במהלך מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ד', שלחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח. בקרב מלכיה הראשון נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. לאחר פירוק הפלמ"ח מונה לקצין המבצעים של חטיבה 7. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים, עוזר ראש אג"ם, מפקד חטיבת כרמלי וראש מחלקת ההדרכה. בדצמבר 1965 מונה לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך מלחמת ששת הימים פיקד על החזית המצרית ועל שלוש האוגדות (31, 38 ו-84) שכבשו את חצי האי סיני. בתום המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בחצי האי. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 עמד בראש פיקוד מרש"ל, כמשרת מילואים. עם סיום שירותו הצבאי היה מנכ"ל "כור מתכת" וכור תעשיות. בנוסף היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח עד למותו.
ישעיהו ("שייקה") גביש (25 באוגוסט 1925– 3 באוקטובר 2024) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות. הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות שונות, כגון ליל הרכבות, ליל וינגייט וליל הגשרים. במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הושם במחנה המעצר בלטרון ושוחרר ממנו לאחר חודש וחצי. במהלך מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ד', שלחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח. בקרב מלכיה הראשון נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. לאחר פירוק הפלמ"ח מונה לקצין המבצעים של חטיבה 7. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים, עוזר ראש אג"ם, מפקד חטיבת כרמלי וראש מחלקת ההדרכה. בדצמבר 1965 מונה לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך מלחמת ששת הימים פיקד על החזית המצרית ועל שלוש האוגדות (31, 38 ו-84) שכבשו את חצי האי סיני. בתום המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בחצי האי. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 עמד בראש פיקוד מרש"ל, כמשרת מילואים. עם סיום שירותו הצבאי היה מנכ"ל "כור מתכת" וכור תעשיות. בנוסף היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח עד למותו.
ישעיהו ("שייקה") גביש (25 באוגוסט 1925– 3 באוקטובר 2024) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות. הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות שונות, כגון ליל הרכבות, ליל וינגייט וליל הגשרים. במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הושם במחנה המעצר בלטרון ושוחרר ממנו לאחר חודש וחצי. במהלך מלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ד', שלחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח. בקרב מלכיה הראשון נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. לאחר פירוק הפלמ"ח מונה לקצין המבצעים של חטיבה 7. בהמשך שימש כראש מחלקת מבצעים, עוזר ראש אג"ם, מפקד חטיבת כרמלי וראש מחלקת ההדרכה. בדצמבר 1965 מונה לאלוף פיקוד הדרום ובמהלך מלחמת ששת הימים פיקד על החזית המצרית ועל שלוש האוגדות (31, 38 ו-84) שכבשו את חצי האי סיני. בתום המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בחצי האי. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 עמד בראש פיקוד מרש"ל, כמשרת מילואים. עם סיום שירותו הצבאי היה מנכ"ל "כור מתכת" וכור תעשיות. בנוסף היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח עד למותו.
שלמה אמיר- עבודה ללא גבולות צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
למה גזית (22 באוקטובר 1926 – 8 באוקטובר 2020) היה אלוף בצה"ל, כיהן בין היתר כראש אמ"ן (1974–1979), הנשיא השלישי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982–1985) ומנכ"ל הסוכנות היהודית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
שלמה הִלֵּל (9 באפריל 1923 – 8 בפברואר 2021) היה איש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת (הכנסות ה-2–3 וה-8–12) מטעם מפא"י, המערך והעבודה, כיושב ראש הכנסת האחת עשרה ושר הפנים והמשטרה בממשלות ישראל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשנ"ח (1998). צולם עבור יד לוי אשכול.
תמה שוחט (אפריל 1936 – 30 בספטמבר 2022) ממייסדות קיבוץ נחל עוז וממקימות העיר ערד, הייתה עובדת סוציאלית בהכשרתה ומנהלת המכון להכשרת עובדים סוציאליים. נבחרה למועצה המקומית ערד. רעייתו של שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט ובתו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
תמה שוחט (אפריל 1936 – 30 בספטמבר 2022) ממייסדות קיבוץ נחל עוז וממקימות העיר ערד, הייתה עובדת סוציאלית בהכשרתה ומנהלת המכון להכשרת עובדים סוציאליים. נבחרה למועצה המקומית ערד. רעייתו של שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט ובתו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
תמה שוחט (אפריל 1936 – 30 בספטמבר 2022) ממייסדות קיבוץ נחל עוז וממקימות העיר ערד, הייתה עובדת סוציאלית בהכשרתה ומנהלת המכון להכשרת עובדים סוציאליים. נבחרה למועצה המקומית ערד. רעייתו של שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט ובתו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
דוד גולומב (4 בפברואר 1933 – 27 ביוני 2019)- היה חבר הכנסת מטעם המערך והתנועה הדמוקרטית לשינוי. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דב מדבד- שילומים מגרמניה צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דב מדבד- הגבלת העלייה צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דב מדבד- אישיותו של אשכול צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דב מדבד- אשכול, איש השטח והביצוע צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
דב בן-מאיר (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה איש ציבור ישראלי. בין תפקידיו הבולטים כיהן, מטעם מפלגת העבודה, כמזכיר המפלגה במחוז תל אביב, סגן וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו וחבר הכנסת מטעם המערך. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
דב בן-מאיר (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה איש ציבור ישראלי. בין תפקידיו הבולטים כיהן, מטעם מפלגת העבודה, כמזכיר המפלגה במחוז תל אביב, סגן וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו וחבר הכנסת מטעם המערך. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
סאו גדעון נאור (נולד ב 1929)- הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב וכראש ועד היישוב וראש מועצת קריית גת בין השנים 1958–1965. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
גבריאל (גבי) כהן (30 במאי 1928 – 9 באפריל 2021) היה היסטוריון ואיש ציבור ישראלי, חבר הכנסת בכנסת השישית, פרופסור במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אריה (אריק) נחמקין (2 בנובמבר 1925 – 24 בנובמבר 2021) היה פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך ושר החקלאות. נולד לשמעון ורחל בנהלל, היה פעיל בארגון ההגנה, בהמשך שירת בצה"ל ולחם במלחמת העצמאות, בין היתר בקרב משמר העמק. לאחר מכן הצטרף כמפקד מחלקה לגדוד הקומנדו 81 (לימים 89), גדוד פשיטה ממוכן בחטיבה 8, השתתף באירועי אלטלנה, ולחם במבצע דני, במסגרתו נפצע ואיבד עין בקרב על דיר טריף. לאחר תום אשפוזו, חזר לגדוד ולחם בשורותיו עד מבצע חורב. במלחמת סיני לחם כמפקד פלס"ר חטיבה 9. במסגרת שירות מילואים לחם כמפקד גדוד בדרגת סגן-אלוף בחטיבת אלכסנדרוני במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. משנת 1970 ועד היבחרו לכנסת בשנת 1981 היה מזכיר תנועת המושבים. ב-1981 נבחר לכנסת העשירית. ב-1984 נבחר בשנית לכנסת ה-11, ומונה לשר החקלאות בממשלות האחדות הלאומית. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אפרים דובק (דואק) (נולד ב-9 בנובמבר 1930) הוא דיפלומט ישראלי, שכיהן במספר תפקידים בכירים בשירות החוץ, ובהם שגריר ישראל במצרים ובהודו. בשנים 1955–1963 כיהן כראש המועצה המקומית בית שאן. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אסתר הֶרליץ (9 באוקטובר 1921 בברלין, גרמניה – 24 במרץ 2016, ישראל) הייתה פוליטיקאית, חברת כנסת ודיפלומטית ישראלית. כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת ה'תשע"ה. כיהנה בין שלל תפקידיה כחברת מועצת העיר תל אביב-יפו, כקונסול בניו יורק (1954–1958), כשגרירת ישראל בדנמרק (1966–1971; האישה הראשונה בישראל ששימשה שגרירה) וכחברת הכנסת מטעם סיעת המערך (1974–1977, 1979–1981). הראיון נערך עבור יד לוי אשכול
אסף אגין, היסטוריון ובן דגניה ב', היה האיש המקשר בין רוה"מ לוי אשכול למתרחש באזור עמק הירדן. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אסף אגין- הקרדיט למלחמת 6 הימים צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אסף אגין- אשכול בדגניה ב' צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אסף אגין- אלישבע
אמנון בן זאב צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אלעד פלד (11 בנובמבר 1927 – 26 ביולי 2021) היה אלוף בצה"ל, איש חינוך ישראלי ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות בשנים 1970–1975. נולד בשם אלעד רייספלד בירושלים בשנת 1927, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לתל אביב והתחנך בבית החינוך לילדי עובדים. בגיל עשר הצטרף לתנועת "המחנות העולים", ובהגיעו לגיל תיכון הצטרף לארגון "ההגנה", מטעמו יצא בשנת 1944 להכשרת "חיות הערבה", והתגייס עם גרעין ההכשרה לפלמ"ח. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
אלעד פלד (11 בנובמבר 1927 – 26 ביולי 2021) היה אלוף בצה"ל, איש חינוך ישראלי ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות בשנים 1970–1975. נולד בשם אלעד רייספלד בירושלים בשנת 1927, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לתל אביב והתחנך בבית החינוך לילדי עובדים. בגיל עשר הצטרף לתנועת "המחנות העולים", ובהגיעו לגיל תיכון הצטרף לארגון "ההגנה", מטעמו יצא בשנת 1944 להכשרת "חיות הערבה", והתגייס עם גרעין ההכשרה לפלמ"ח. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אליעזר רפאלי (18 בספטמבר 1926- 27 במאי 2018, היה ממייסדי אוניברסיטת חיפה ונשיאה הראשון. ב-1954 נישא לד"ר דבורה אשכול, בתו של לוי אשכול. לשניים שלושה בנים, בהם פרופ' שיזף רפאלי ופרופ' אשכול רפאלי. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אליעזר רפאלי (18 בספטמבר 1926- 27 במאי 2018, היה ממייסדי אוניברסיטת חיפה ונשיאה הראשון. ב-1954 נישא לד"ר דבורה אשכול, בתו של לוי אשכול. לשניים שלושה בנים, בהם פרופ' שיזף רפאלי ופרופ' אשכול רפאלי. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אליעזר רפאלי (18 בספטמבר 1926- 27 במאי 2018), היה ממייסדי אוניברסיטת חיפה ונשיאה הראשון. ב-1954 נישא לד"ר דבורה אשכול, בתו של לוי אשכול. לשניים שלושה בנים, בהם פרופ' שיזף רפאלי ופרופ' אשכול רפאלי. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
אליעזר "גייזי" צפריר (נולד ב-1934 בטבריה)- לשעבר מבכירי השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. כיהן גם כיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול
ד"ר אליהו בורוכוב, יליד ירושלים (1933), שירת בנח"ל והיה בין מייסדי קיבוץ גונן. עבד במשרד האוצר וברשות לתכנון כלכלי. בשנים 1968 עד 1973. ד"ר בורוכוב לימד באוניברסיטאות תל אביב וחיפה ועבד כיועץ כלכלי לרשויות מקומיות, למשרדי ממשלה ולחברות כלכליות. צולם ונערך עבור יד לוי אשכול.
פואד אלי עמיר (נולד ב-26 בספטמבר 1937) הוא סופר ופעיל חברתי ישראלי. נולד בבגדאד, עיראק, בשם פואד אליאס נאסח חלסצ'י. משפחתו ניצלה מהפרהוד כשהיה בן ארבע, ועלתה לישראל לפני שמלאו לו 13 שנים. נקלט עם משפחתו בבית עולים, מעברה ומשם הצטרף לחברת נוער של עליית הנוער ויצא לקיבוץ משמר העמק. עם שחרורו מצה"ל עבד כמנהל הארכיון של משרד ראש הממשלה והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי המזרח, בה למד ספרות ערבית ולימודי המזרח התיכון. משנת 1964 ועד סוף שנת 1968 עבד כעוזר ראשי ליועץ לענייני ערבים לראש הממשלה, ומיד אחרי מלחמת ששת הימים ניהל את לשכת היועץ במזרח ירושלים. בשנת 1984 נבחר לכהן כמנכ"ל עליית הנוער בסוכנות היהודית והמשיך בתפקידו במשך עשרים שנה. טיפל בנוער ישראלי במצוקה ועם זאת דאג לקלוט בין היתר את עולי אתיופיה וחבר המדינות. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול.
אלי ניסן (12 במרץ 1934 – 22 ביולי 2022) היה עיתונאי ואיש טלוויזיה ישראלי שמילא שורה של תפקידים ברשות השידור, בהם עורך מבט לחדשות, כתב מדיני, שליח רשות השידור, בארצות הברית עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני" ועוד. בשנים 1957–1960 היה כתב עיתון למרחב. בסוף 1960 הצטרף לעיתון דבר ככתב העיתון בירושלים וב-1963 מונה לכתבו המדיני של דבר. ב-1966 נטל חופשה מעיתון "דבר" כדי לשמש דובר במשרד הביטחון, ליד ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול. בסוף 1967 פרש מתפקיד זה ושב לעבודתו ככתב בעיתון דבר. ב-1968 היה חבר בכיר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית – הערוץ הראשון; שימש כעורך ושדר ומילא, בין השאר, את התפקידים הבאים: כתב מדיני, עורך "מבט", עורך "יומן השבוע", עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני". ניסן היה הכתב המדיני הראשון של הטלוויזיה הישראלית. משנת 1972 עד 1975 היה רכז חטיבת החדשות וענייני היום בטלוויזיה הישראלית. בין השנים 1975 ל-1979 שימש כתב הטלוויזיה הישראלית – שליח רשות השידור בארצות הברית. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול.
אלי ניסן (12 במרץ 1934 – 22 ביולי 2022) היה עיתונאי ואיש טלוויזיה ישראלי שמילא שורה של תפקידים ברשות השידור, בהם עורך מבט לחדשות, כתב מדיני, שליח רשות השידור, בארצות הברית עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני" ועוד. בשנים 1957–1960 היה כתב עיתון למרחב. בסוף 1960 הצטרף לעיתון דבר ככתב העיתון בירושלים וב-1963 מונה לכתבו המדיני של דבר. ב-1966 נטל חופשה מעיתון "דבר" כדי לשמש דובר במשרד הביטחון, ליד ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול. בסוף 1967 פרש מתפקיד זה ושב לעבודתו ככתב בעיתון דבר. ב-1968 היה חבר בכיר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית – הערוץ הראשון; שימש כעורך ושדר ומילא, בין השאר, את התפקידים הבאים: כתב מדיני, עורך "מבט", עורך "יומן השבוע", עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני". ניסן היה הכתב המדיני הראשון של הטלוויזיה הישראלית. משנת 1972 עד 1975 היה רכז חטיבת החדשות וענייני היום בטלוויזיה הישראלית. בין השנים 1975 ל-1979 שימש כתב הטלוויזיה הישראלית – שליח רשות השידור בארצות הברית. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול.
אלי ניסן (12 במרץ 1934 – 22 ביולי 2022) היה עיתונאי ואיש טלוויזיה ישראלי שמילא שורה של תפקידים ברשות השידור, בהם עורך מבט לחדשות, כתב מדיני, שליח רשות השידור, בארצות הברית עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני" ועוד. בשנים 1957–1960 היה כתב עיתון למרחב. בסוף 1960 הצטרף לעיתון דבר ככתב העיתון בירושלים וב-1963 מונה לכתבו המדיני של דבר. ב-1966 נטל חופשה מעיתון "דבר" כדי לשמש דובר במשרד הביטחון, ליד ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול. בסוף 1967 פרש מתפקיד זה ושב לעבודתו ככתב בעיתון דבר. ב-1968 היה חבר בכיר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית – הערוץ הראשון; שימש כעורך ושדר ומילא, בין השאר, את התפקידים הבאים: כתב מדיני, עורך "מבט", עורך "יומן השבוע", עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני". ניסן היה הכתב המדיני הראשון של הטלוויזיה הישראלית. משנת 1972 עד 1975 היה רכז חטיבת החדשות וענייני היום בטלוויזיה הישראלית. בין השנים 1975 ל-1979 שימש כתב הטלוויזיה הישראלית – שליח רשות השידור בארצות הברית. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול.
אלי ניסן (12 במרץ 1934 – 22 ביולי 2022) היה עיתונאי ואיש טלוויזיה ישראלי שמילא שורה של תפקידים ברשות השידור, בהם עורך מבט לחדשות, כתב מדיני, שליח רשות השידור, בארצות הברית עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני" ועוד. בשנים 1957–1960 היה כתב עיתון למרחב. בסוף 1960 הצטרף לעיתון דבר ככתב העיתון בירושלים וב-1963 מונה לכתבו המדיני של דבר. ב-1966 נטל חופשה מעיתון "דבר" כדי לשמש דובר במשרד הביטחון, ליד ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול. בסוף 1967 פרש מתפקיד זה ושב לעבודתו ככתב בעיתון דבר. ב-1968 היה חבר בכיר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית – הערוץ הראשון; שימש כעורך ושדר ומילא, בין השאר, את התפקידים הבאים: כתב מדיני, עורך "מבט", עורך "יומן השבוע", עורך ומנחה "מוקד", עורך ומפיק "מבט שני". ניסן היה הכתב המדיני הראשון של הטלוויזיה הישראלית. משנת 1972 עד 1975 היה רכז חטיבת החדשות וענייני היום בטלוויזיה הישראלית. בין השנים 1975 ל-1979 שימש כתב הטלוויזיה הישראלית – שליח רשות השידור בארצות הברית. הראיון נערך עבור יד לוי אשכול.