במשרד האוצר

החל בקיץ 1952 ובמשך אחת-עשרה שנים כיהן אשכול כשר האוצר. בשנות כהונתו עבר המשרד ארגון מחדש ובמסגרתו הוקם אגף התקציבים שהופקד על תכנון ארוך טווח ובכפוף לתקציבי הפיתוח ולמטבע החוץ. ב-1954 הושלמה הנחת היסודות לבנק ישראל ובו ניתן מענה ראשוני לקביעת המדיניות המוניטרית ולתחום הפיקוח על הבנקים. כשר האחראי על המדיניות התקציבית, אשכול נותר מחויב לביצוע "התכנית הכלכלית החדשה" שיזם קודמו בתפקיד אליעזר קפלן ואושרה על ידי הממשלה ארבעה חודשים לפני כניסתו לתפקיד. מדיניות זו ביקשה לשפר את מאזן התשלומים ולבלום את האינפלציה וכללה פעולות לריסון הוצאות ממשלתיות, לעידוד הייצור ולהעמקה של גבית המסים.

במועד כניסתו לתפקיד הבשיל המשא ומתן בנושא השילומים מידי ממשלת מערב גרמניה לשלביו הסופיים. בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים והבטיח מידת ודאות של תזרים תקציבי אל קופת המדינה, באמצעותו התאפשרה ב-1953 הצגתה של תכנית פעולה חדשה ליישום ארוך טווח. פיחות שנערך בשנים 1954-1953 הביא לירידה בגרעון השוטף וסיפק תנופה חדשה למשק הישראלי אשר קיבלה ביטוי עם ביטול משטר הפיקוח והקיצוב. החל ב-1955 ולאורך עשור נמשכה הצמיחה הכלכלית והתבטאה במדדי תוצר לאומי ותוצר לנפש מן הגבוהים בעולם. בשנים 1959-1956 הוכפל הייצוא התעשייתי של תוצרת ישראלית. אשכול פעל בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר, יחסים אשר תרמו לגישתו לפיה תביעות לגידול בשכר יותנו בגידול בפריון הייצור.

בתפקידו כשר האוצר הרבה לתבוע את ייעול השירות הממשלתי ולערוך קיצוצים בתקציבים עודפים לשם העברתם אל תקציב הפיתוח בכלל ולקידום תשתיות תחבורה ואנרגיה בפרט. בשנים אלו הורחבו התעשיות הביטחוניות ומפעלי ים המלח, הוקמו הצי הסוחר ונמל אשדוד וכספי השילומים הופנו לפיתוח התעשייה. בעקבות חלקו כנציג המדינה במשא ומתן הבין-לאומי לעניין חלוקת מי נהרות הירדן והירמוך, אשכול ביקש לקדם ביתר שאת את הקמתו של מוביל המים הארצי מצפון נהר הירדן אל הנגב ודחף למימוש הפרויקט עד לחנוכתו ב-1964.

בשלהי 1956 היה אשכול בין שרי הממשלה שהביעו תמיכה ביציאה למבצע קדש. באמצעות משרד האוצר הועברה חקיקה מסייעת לקיום מלווה ביטחון למכירת אגרות חוב וכן להטלת מיסוי על שירותים ממשלתיים. לאחר סיום המבצע והפסקת אספקת הנפט לישראל מצדן של מספר חברות ומדינות ובראשן ברית המועצות, היה מעורב במאמצים לפתרון המשבר ובהנחת צינור הנפט שנמתח בין איראן ואילת. החל ב-1957 עסק גם בנסיונות לשילוב מדינת ישראל בשוק האירופי המשותף ובסיומו של משא ומתן ממושך, הסכם מסחרי ראשון עם ישראל נחתם בקיץ 1964.

עם הצמיחה במשק והגידול בפערים בין ייבוא ותוצר החלה הנהגת המשרד גם בהיערכות לסיום תקופת ההכנסות מהסכם השילומים ולירידה צפויה בהכנסות ממגבית. ב-1962 התווה אשכול מדיניות כלכלית חדשה ובמסגרתה צמצום המעורבות הממשלתית ועידוד השוק החופשי, למען שיפור מאזן התשלומים והגדלת הפריון. מרכיביה העיקריים של התכנית כללו העלאת שער החליפין, צעדים למניעת אינפלציה ועידוד סחר חוץ.

בשנים אלו תפס אשכול עמדה מרכזית במפלגה. בקיץ 1963, עם פרישתו של דוד בן-גוריון קיבלו סיעות הקואליציה את ההמלצה למינויו של אשכול תחתיו – בראשות הממשלה ובמשרד הביטחון.

להורדת קובץ מותאם להדפסה לחצו כאן

1895
שנים מוקדמות

לוי אשכול (שקולניק) נולד באוקראינה ב-1895. בנעוריו למד בגימנסיה היהודית בווילנה, שם נהפך לפעיל ציוני. הוא עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה ב-1914, ועבד כפועל חקלאי. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא הבריטי.

1920
בתנועת העבודה

ב-1920 היה אשכול ממקימי קבוצת דגניה ב'. באותה עת השתלב בגופי תנועת העבודה: היה חבר פעיל במרכז החקלאי, היה ממייסדי ההסתדרות ושימש ציר בקונגרסים הציוניים.

1930
בחוג המפלגה

ב-1930 היה בין מקימי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) - תוצר של פועלו למען איחוד מפלגות הפועלים.

1937
בארגון ההגנה ובצה"ל

ב-1937 הוא יזם והקים את חברת המים "מקורות" ועמד בראשה עד 1951. במקביל, במשך שנות הארבעים עמד בראש מועצת פועלי תל אביב ושימש כגזבר ארגון ההגנה. לקראת הקמת המדינה, הופקד על הכנת התשתית להקמת צה"ל.

1963-1948
בראש מפעל ההתיישבות

בשנים 1963-1948 עמד בראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. בשלוש השנים הראשונות לכהונתו ליווה את הקמתם של כ-400 יישובים חדשים ולצדם מערך חקלאות ותעשייה שנועד להוות בסיס לעצמאות כלכלית.

1951
במשרד האוצר

ב-1951 מונה לראשונה לממשלה ושימש תקופה קצרה כשר החקלאות והפיתוח. בשנים 1963-1952 כיהן כשר האוצר – תקופה משמעותית בה עבר המשק הישראלי ממדיניות של קיצוב ואספקה למשק בעל בסיס חקלאי איתן וראשיתה של תעשייה מתקדמת.

1963
בראשות הממשלה

ב-1963, מונה אשכול לראש הממשלה ושר הביטחון. תקופת כהונתו השפיעה רבות על ליכוד האומה באמצעות ביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל, הקמת מפלגת העבודה, ובכינון ממשלת הליכוד הלאומי – לקראת הנהגת המדינה במלחמת ששת הימים ולאחריה. הניצחון הצבאי במלחמה נזקף, בין היתר, לברית האסטרטגית שרקם עם הממשל האמריקני. כהונתו נמשכה שש שנים.

אשכול היה איש חזון ומעש, אוהב אדם ואיש משפחה. הוא נודע ביכולתו לגשר על פערים ובהיותו בעל חוש הומור ייחודי.

אשכול נפטר ב-1969 ממחלת לב, בעודו מכהן בתפקיד ראש הממשלה.